החופש הגדול הגיע, ואיתו ילדיכם שמשתובבים ונהנים מהזמן הפנוי ומהמסגרת המשוחררת. המושג "חופש" מביא איתו תחושות של הנאה מרובה לצד רצונות לבדוק גבולות ולפתח יכולות נוספות. לצד ההנאה, הטיולים המשפחתיים ומפגשי החברים, ילדינו מנצלים את החופש היטב ואף ייתכן שבמרבית שעות היום הם לא לצדנו כלל. לכן, חשוב מאוד שנתדרך אותם אודות כללי זהירות לחופשת הקיץ ובכך נוכל לשמור עליהם ולוודא שהעצמאות שהם מקבלים על עצמם טובה ונכונה להם.
במידה וילדכם מתחת לגיל 9, וודאו איתם שלא יחצו את הכביש לבד, אלא בליווי אח או חבר מבוגר יותר. בגילאים אלה, שיקול הדעת עדיין אינו מפותח מספיק, היכולת לאמוד את מהירות הרכב המגיע אינה טובה והמחשבה על כך שרמזור ירוק הוא הזמן לחצות את הכביש מבלי להביט ימינה ושמאלה יכולה לסכן אותם. חשוב מאוד ללמד אותם ללכת אך ורק על המדרכה, הרחק משפת הכביש, ולא לרוץ אליו גם במחיר של כדור שמתגלגל. הגדירו להם אזורי משחק בעדיפות להרחק מרכבים נוסעים – גני שעשועים, מגרשי ספורט ואזורים מוארים הם הבטוחים ביותר. אם הם אמורים לשהות בחוץ גם בשעות החשיכה, ציידו אותם בסרט זוהר שייענדו סביב סביב לרגל או פרק היד או לחלופין יצמידו אותו על חלק כלשהו בכלי עליו רוכבים . חשוב להסביר לילדים את הרעיון וההיגיון העומדים מאחורי ההנחיות שלכם ולא רק לתת להם רשימת כללים "יבשה" של "עשה" ו-"אל תעשה". כך תוכלו לוודא שהם באמת מבינים את המשמעות של הזהירות בדרכים.
הסיכון שברכיבה על אופניים חשמליים וקורקינטים הוא גבוה. לא רק שהילדים חשופים לנפילות ופציעות הנובעות מהמהירות שהכלים הללו יכולים להגיע אליהם, הם גם עלולים להיות מעורבים בתאונות דרכים אל מול הולכי רגל או רכבים. אם ניתן, העדיפו שלא ייסעו כלל באחד מן האמצעים האלה אלא יעברו לאופניים רגילים. באופניים רגילים הם שולטים על המהירות, מדוושים בעצמם ואינם יכולים להגיע אל המהירויות שטמונות באופניים החשמליים ובקורקינטים למיניהם. בהנחה והילדים רוצים להישאר עם האופניים החשמליים או הקורקינט, חשוב מאוד לקחת מספר דברים בחשבון:• ראשית, הרכיבה על אופניים חשמליים מתחת לגיל 16 היא אסורה בחוק. • לפני העלייה על הקורקינט או האופניים, בדקו יחד עם ילדכם את תקינותם, והבהירו לו/ לה את מידת האחריות החלה עליהם כעת, לשלומם ולשלום שאר משתמשי הדרך.• האביזרים הבטיחותיים הדרושים לאופניים החשמליים הם צופר/פעמון, פנס קדמי בעל תאורה לבנה, פנס אחורי בעל תאורה אדומה, מחזירי אור צהובים מאחור ועל דוושת האופניים. • הסבירו לילדיכם את חשיבותה של הקסדה ומה עלול לקרות במקרה של נפילה על הראש, וכמובן, התנו את הרכיבה בכך שיחבשו קסדה. • למדו אותם כי הנסיעה תהיה בשבילי אופניים או במידה ואין אפשרות אחרת , על הכביש, עם כיוון התנועה. • כמו בנהיגה ברכב, אסור להשתמש בטלפון או בכל מכשיר אחר שגורם להסטת העיניים מנתיב הנסיעה.
בכל הנוגע לתחום של זהירות בדרכים לנוער, אנו נדרשים להתמודד עם יכולתם להבין טוב יותר מהקטנים מצד אחד ומצד שני היותם עם ביטחון עצמי רב ובעלי צורך להרשים את חבריהם. בעבורם, אין כמו תחילתו של החופש הגדול. הם המתינו בציפיה רבה לרגע בו יוכלו לנסוע עם החברים לים כשהם מאחורי ההגה וליהנות עד שעות הלילה המאוחרות בידיעה שיש להם כיצד להגיע הביתה מבלי להטריד את אחד ההורים. יחד עם זאת, נהגים צעירים הם האוכלוסיה שמעורבת הכי הרבה בתאונות דרכים. השילוב של חוסר הניסיון יחד עם הביטחון העצמי המופרז יכול להיות מוקש – וכאן טמונה האחריות שלנו בהסברה וההדרכה. זהירות בדרכים בחופש הגדול נדרשת אף יותר בשל קבוצות הילדים שנמצאים ברחובות כבר משעות הבוקר בצירוף השמש הקופחת אשר פוגעת במידת הערנות והסבלנות. ראשית, הבהירו לילדכם שנהיגה תחת השפעת אלכוהול לחלוטין לא באה בחשבון. אפילו לא קצת. עם נהגים צעירים המשטרה מחמירה במיוחד, כך שכל טיפת אלכוהול דינה כדין בקבוק שלם.
הטיפול בעניין הטלפון הנייד מעט יותר מורכב וחייב להיות נוקשה – תרבות הטלפונים הניידים, הוואטסאפ והאינסטגרם עלולה לגבות מחיר כבד. אל תחששו להפעיל סנקציות משלכם, כדוגמת אי נתינת הרכב לילד או לילדה, במקרים בהם זיהיתם שהם נוהגים שלא בזהירות הנדרשת. דברו עם חבריהם כשמזדמן לכם לפגוש אותם, וודאו שגם הם מודעים ומבינים את האחריות הרבה שלהם כנוסעים ברכב וכנהגים. גם אם ילדכם הוא הממושמע ביותר, לעיתים בסביבת חברים המשפיעים עליו לרעה, הוא עלול למעוד.
למדו את הנהגים הצעירים שלכם על חובת חגירת החגורות על כלל נוסעי הרכב, על כך שהעליה אל הרכב תיעשה תמיד רק דרך הדלת הסמוכה למדרכה (למעט הנהג במקרים בהם הצד שלו פונה אל הכביש) ועל האיסור להוציא חלקי גוף מהחלון. ניתן להוסיף גם את נושא האיסור לזרוק אשפה מבעד לחלונות המכונית. מומלץ להקפיד שתהיה שקית אשפה ברכב.
אין סיבה שהחופש לא יעבור בנעימים עליכם ועל הילדים. תנו להם את המרחב לו הם זקוקים, אפשרו להם להשתובב וליהנות, אך אל תשכחו שזהירות בדרכים היא עניין של חינוך ומודעות. אם ילדכם לא מתנהג כפי שהדרכתם אותו, בין אם זה כהולך רגל, כרוכב או כנוהג ברכב, אתם יכולים להחסיר ממנו את אותם המותרות. אם תעמידו את זה כתנאי, הוא יתאמץ לנהוג כמצופה ממנו, ואם ימעד – יידע לקבל את העונש המוטל עליו.
